שרבט יצחק ובניו, חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' דהן ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 31.8.10.

להלן עיקר טענות הנתבעים בתצהירם:

א.המבקשים התקשרו בהסכם לרכישת דירה , הסכם של "טרייד אין" בו יקבלו המבקשים דירה חדשה בתמורה לתוספת תשלום לדירתם הישנה. התמורה פורטה בסעיף 2 לבקשה , כך גם התשלומים שהיו אמורים להיות משולמים.

ב.הוסכם גם כי המבקשים ימכרו את דירתם הישנה בשוק החופשי ואת תמורתה יעבירו למשיבה כנגד הסרת השעבוד, אך אם לא יצליחו לעשות כן המשיבה תהיה רשאית למימוש השעבוד ולמכירת הדירה.

ג.לאחר שנחתם ההסכם, ניסו המבקשים למכור את דירתם בשוק החופשי אך לא הצליחו, ובנסיבות כאלו ובהתאם לסעיף 3 ל "נספח שינויים ותוספות לחוזה" , היה על המשיבה לדאוג למבקשים לדיור חלופי.

ד.באיחור של 14 חודשים וחצי מסרה המשיבה את הדירה החדשה למבקשים ועצם האיחור מזה את המבקשים בפיצוי .

ה.עם מעבר המבקשים לדירה החדשה, הם העבירו את דירתם הישנה למשיבה.

ו.משנמכרה הדירה הישנה למשיבה עצמה, המבקשים רואים את עצמם פטורים מלשלם את התשלום השני למשיבה בסך של 50,000 $ ואף מגיעים להם עצמם דמי שימוש ראויים.

ז.המבקשים טוענים שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק כי הם לא קיבלו הזמנה לדין וכי היה פגם בביצוע המסירה והם לומדים את הדבר הזה מאישור המסירה של הבקשה למתן פסק דין שבו לא מפורט מה הכתבים שנמסרו והדבר הזה של חוסר פירוט מה הכתבים שנמסרו פוגם באישור המסירה עצמו.

2.המשיבה מסרה תגובה לבקשה לביטול פסק הדין והיא טענה שפסק הדין בתיק זה בוטל פעמיים על פי בקשת המבקשים עצמם ואין זה הוגן לבוא עכשיו ולהעלות טענה כי הם לא יודעים על קיום ההליך וכי הם לא קיבלו את כתב בית הדין , שהם לא מודעים שיהיה עליהם להגיש כתב הגנה.

המשיבה תוהה שבכל אורכו של התצהיר אין ולו הסבר אחד מדוע לא הגישו המבקשים כתב הגנה , שעה ששתי בקשות לביטול בחתימתם מראה היטב כי היו מודעים להליכים ולחובתם להגיש כתב הגנה. המשיבה אף מסרה תצהיר מטעם ב"כ עו"ד גל אמיר שדרך אגב המבקשים לא ביקשו לחקור אותו בגינו ושם הוא סוקר באריכות ובפרוטרוט את מסכת העובדות בתיק זה : הגשת התביעה , אישור המסירה של התביעה, בקשה למתן פסק דין ראשון , הליך הוצל"פ שנפתח , פירוט שיחה בינו לבין עו"ד נבון שביקש לעזור למבקשים בהסכמתו של עו"ד אמיר לביטול פסק הדין ועוד פירוט כהנה וכהנה שלא מצאתי מקום לסקור אותו כאן, אך יש לומר שהתצהיר מפרט מה נעשה בתיק זה יום יום והתרשמתי לטובה מהפירוט המלא והעקבי של התצהיר.

3.שני הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה, כאשר המצהיר מטעם המבקשים נשאל רק שתי שאלות, הראשונה היא שהוא נתבקש לאשר אם אכן שתי הבקשות של פסק הדין שהוצגו בפניו הם בחתימתו והוא אישר זאת.

הוא נשאל בשאלה השנייה אם כבר במרס 2008 הוא ידע שיש תביעה נגדו ושהוא ביקש לבטל את פסק הדין והוא אישר זאת.

4.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם והם חזרו על עיקר עמדותיהם.

לאחר שעיינתי בתצהירים של שני הצדדים ובסיכומים , נחה דעתי שיש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שכן די בשתי התשובות שמסר המבקש בחקירתו הנגדית ובעמידתו של תצהיר המשיבה על אדניו , בלי חקירה עליו בכדי להביא לדחיית הבקשה לביטול פסק הדין.

עתה ברור שהמבקשים ידעו על קיום התביעה והם אף יזמו בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר והם פנו לעזרת עו"ד נבון אשר ניהל שיחות כמה פעמים עם עו"ד אמיר שהסכים מצידו לביטול פסק הדין פעמיים כדי לאפשר למבקשים להתגונן ועתה באים המבקשים ומציגים את עצמם אנשים תמימים שלא ידעו על קיום ההליך ושהמסירה הייתה לקויה ושיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק או לחילופין מכוח שיקול הדעת. גישה זו הינה תמוהה בעיני, ויש לדחות גישה זו של בעלי דין שהופכים כל אבן כדי למצוא טענות למיניהן בעניין פגמים נטענים, כאר בדיעבד הם אינם תמימים והם מודעים להליכים ואף חתמו במו ידיהם על בקשה לביטול פסק דין.

ככל שיש לנתבעים טענות כנגד התובעת ובעניין זכותם לדמי שימוש ראויים , הדרך פתוחה בפניהם להגיש תביעה בהתאם.

5. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין , הן מחובת הצדק והן מכוח שיקול הדעת של בית המשפט ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות הליך זה סך של 2,000 ₪.

6.אם כן, פסק הדין שניתן ביום 31.8.2010 תקף לכל דבר ועניין.